ביטול חוזה על ידי רכבת ישראל


מאת: עו"ד נתן לרר

חברת טר-ארמה בע"מ ("התובעת") הגישה תביעה לתשלום הוצאות ואובדן רווח בסך 3,380 K ₪ בגין ביטול חוזה שנחתם בין הצדדים.


התובעת זכתה במכרז אותו פרסמה רכבת ישראל ("הרשות") שעניינו הקמת גשר כביש, מעל מסילה ("המבנה").

בהזמנה להשתתף במכרז נקבע כי אם לא יתקבל אישור תקציבי לביצוע המבנה בתוך 16 חודשים ממועד ההודעה על הזכייה – יפקע המכרז. עוד נקבע בהזמנה כי "תוקף ההצעה – ההצעות תעמודנה בתוקף 16 חודשים מהמועד האחרון להגשת ההצעות".

הכרונולוגיה הינה כדלקמן:

17/8/2004 - זכייה במכרז.
07/07/2205 - חתימה על החוזה לביצוע העבודה בתמורה ל- 12,827 K ₪ + מע"מ.
18/08/2005 - הרשות הוציאה "צו התחלת עבודה" חרף העדר היתר בניה. צו התחלת העבודה הורה לתובעת להתחיל בביצוע המבנה ב- 6/9/2005. 06/09/2005 - העבודות לא החלו עקב אי מתן היתר בניה.
11/2005 - תחילת חליפת מכתבים בהם התובעת דרשה תוספת מעבר למחירי החוזה עקב התייקרויות ופיצוי בגין פרק הזמן שחלף מאת צו התחלת העבודה.
8/2/2006 - ועדת ערר מחוזית קבלה ערר שדחה התנגדות למתן היתר למבנה, לפיכך לא ניתן היתר בניה והמבנה לא יצא לפועל. 28/02/2006 - הרשות הודיעה לתובעת כי הגשר לא יצא לפועל מחמת החלטת ועדת הערר. ממועד זה החלו הצדדים במשא ומתן לגבי תכנית חילופית לביצוע העבודה, אך זו לא יצאה לפועל. בין הצדדים קיים סיכום ששנוי במחלוקת לגבי תשלום הוצאות התובעת בגין החוזה.

התובעת טענה כי עם קבלת צו התחלת העבודה החלה בהתארגנות, הקימה מחנה שכלל מבני שדה, גדרות, ביצוע מדידות, הכנת תוכניות, קבלת היתרי עבודה, הכנת לו"ז, שילוט, חיבור המחנה לחשמל ומים, שמירה וביטוח, הקצאת אנשי מקצוע לביצוע המבנה, התארגנות שהיתה כרוכה בעלויות רבות.

עם התמשכות ההשהיה בקשה התובעת לקבל החזר של הוצאותיה הרבות אלא שהרשות על אף שלא כפרה בזכאות התובעת נקטה בסחבת רבה.

התובעת טענה כי היא זכאית לפיצוי על פי תביעתה הואיל ובין הצדדים נכרת חוזה מחייב שהופר ע"י הרשות ולתובעת נגרם נזק. כמו כן,לטענת התובעת, החוזה הוא חוזה אחיד עם תניות מקפחות שהינן חסרות תוקף בהיותן מנוגדות לתקנת הציבור.

הרשות טענה כי בניית הגשר לא החלה ועל כן לא אירעה הפסקת עבודה לצורך הוראות החוזה, מה גם שצו התחלת העבודה כפוף לחוזה הקובע כי הרשות רשאית לחזור בה ממתן צו התחלת העבודה, לכן אין מדובר בהפרת חוזה.

בית המשפט התייחס ל"חוזה אחיד" במובן משמעותו של "חוזה רשות אחיד", שכן, החברה היא חברה ממשלתית והחוזה נושא הדיון הוא חוזה רשות! בית המשפט הביא מדבריה של פרופסור גבריאלה שלו בספרה "חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית" בו הגדירה את "חוזי הרשות" כחוזים של "תאגידים סטטוטורים, של זכיינים ושל בעלי רשיונות ממשלתיים המספקים שירותים חיוניים, של חברות ממשלתיות".

לכן, אם נכלל בחוזה תנאי המרשה לרשות להשתחרר מהחוזה באורח חד צדדי עם התרחשות נסיבות חדשות, ניתן לעגן את הלכת ההשתחררות ברצון הצדדים ובחוזה המבטא רצון זה (עקרון חופש החוזים). מ

כאן, יתכן כי תנאים מסוימים מקפחים לכאורה, יוכשרו דווקא בשל הכללתם בחוזה רשות אחיד. יש תנאים שמעצם טיבם רק הרשות הציבורית יכולה לכלול בחוזיה מבלי שיחשבו מקפחים על רקע נסיבות העניין ומכלול תנאי החוזה, דהיינו אם הרשות תוכיח כי תנאי כזה, מחמת היותו חלק מחוזה רשות אינו מקפח אלא מחויב המציאות הכלכלית והחברתית שלרקעה נוצר.

בית המשפט קבע כקביעה עובדתית כי התובעת ידעה בעת קבלת צו התחלת העבודה כי טרם ניתן היתר למבנה. משנשמרה לרשות בחוזה הזכות להשתחרר מהחוזה, ממילא אין ההשתחררות מהווה הפרה, הנתבעת לא הפרה את החוזה אלא הפסיקה אותו כדין.

לעניין הפיצוי קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לפיצויים בגין הוצאותיה כקבוע בחוזה ומעבר לכך – פיצוי בגין כל ההוצאות שהוציאה עקב החוזה שלא יצא לפועל מעבר לשלב ההתארגנות.

(ת.א. 399712/07 טר-ארמה בע"מ נגד רכבת ישראל בע"מ)
 
מחלקת מכרזים ותשתיות