בקשה להיתר בניה בהתאם לתב"ע


מאת: עו"ד נתן לרר

בקשה להיתר בניה התואמת את הוראות הדין, הופכת את סמכות הועדה המקומית לתכנון ולבניה לתת היתר לסמכות שבחובה, למעט במקרים נדירים וחריגים.

הרפורמה המיועדת בחוק התכנון והבניה מתהדרת בקיצור הליכים במקרה של בקשות להיתר בניה התואמות את תכנית בנין עיר הקיימת.

בנושא זה הרפורמה הינה מיותרת. ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה – מחוז תל אביב בראשות היו"ר, עו"ד מיכה גדרון, נתנה החלטות חד משמעיות בסוגיה ושתיים מהן מובאות בקצרה להלן:
 

שיפוץ ובינוי היכל התרבות בתל אביב:

 

העוררים טענו כי קודם ביצוע עבודות השיפוץ והבינוי צריך מבחינה ציבורית לאשר תכנית מפורטת להיכל התרבות, אשר תעסוק בצורה פרטנית בתכנונו ובינויו, לנוכח חשיבותו האדריכלית, התרבותית והציבורית של הבניין.

החלטת הועדה הינה כבפתיח לרשימה זו. כאשר מוסד תכנון דן בבקשה להיתר בנייה עליו לבדוק בשלב ראשון אם הבקשה להיתר תואמת את התוכניות החלות, שאז מרחב שיקול הדעת של מוסד התכנון אם לאשר את הבקשה להיתר מצומצם ביותר. מאחר והבקשה להיתר תואמת את התוכניות החלות במקום, אין בסיס חוקי למנוע את מתן היתר הבניה המבוקש.

עקביותו של ההליך התכנוני מורה כי מי שפועל על פי הוראות והנחיות של מוסדות התכנון יוכל להניח כי בקשתו תאושר.



בית הקישלה ביפו – האם למנוע מתן היתר בניה עקב קיום קברים מוסלמיים?


בחלקה זו התבקש היתר בניה להקמת מלון. התעוררה שאלת קיום קברים במקום והצורך להגן על כבוד המת מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

ועדת הערר פסקה כי השאלה הנ"ל דינה להתברר בבית המשפט המוסמך. מוסדות התכנון אינם מוסמכים לכך וכל עוד בית המשפט המוסמך לא ביטל את תחולת התכנית הקיימת, חלה חובה על מוסדות התכנון לאשר את ההיתר התואם את התוכניות החלות במקום.

מחלקת נדל"ן, מקרקעין, תכנון ובניה