הבראת חברה בסיוע בית המשפט

 

מאת: גלעד שר 

מאמר שני בסדרה


דרך המלך להנעת חברה וחילוצה מפירוק היא להקפיא הליכים שנפתחו או שיפתחו כנגד החברה, וגיבוש הסדרי הבראה מתאימים שיובילו למנוחה זמנית מרדיפות נושים. כך תוכל החברה להתמקד בהליך השיקום ובארגונה מחדש.

ביסוד הקפאת ההליכים, עומד הרצון למנוע את הסחרור הבלתי נמנע כשנושי החברה מזדרזים להתייצב לפתחה בדרישה לקבלת חובותיהם, לרבות בדרך של מימוש שעבודים על נכסיה.

ננסה לסקור בקצרה את השלבים ההכרחיים, מכוח השיטה בישראל, אשר יאפשרו לחברה לנסות ולהביא להבראת פעילותה, כתחליף לפירוק.

ההבראה בבית המשפט מתמקדת בשלושה מהלכים עיקריים: הראשון - בלימת התדרדרות מצבה הפיננסי של החברה באמצעות קבלת צו הקפאת ההליכים מביהמ"ש; השני - בניית אמון (מחוץ לחברה ובתוכה) באמצעות גיבוש ויישום תוכנית הבראה; השלישי - כינוס אסיפת נושים.

תחילתה של הדרך - הגשת בקשה לבית המשפט, להסדר-שיקום לפי סעיף 350 לחוק החברות. בקשה זו עשויה להיות מוגשת ביוזמת החברה עצמה, בעל מניות בחברה, נושה או מפרק שמונה לחברה. במסגרת בקשה להסדר שיקום, יפעיל בית המשפט סמכות שבשיקול דעת, האם להתערב בהליך ההבראה של החברה, אם לאו. בשלב זה תתבקש החברה להציג בפני בית המשפט מתווה לתוכנית הבראה ראשונית, אשר ייבחן ביחס למגוון נושאים נוספים כגון סוג פעילותה, גודלה ומהותה של החברה, הקשיים אליהם נקלעה ויכולתה הלכאורית להיחלץ מקשיים אלו תחת חסותו של צו הקפאת ההליכים.

במידה וישוכנע בית המשפט כי יש סיכוי סביר שיישום תוכנית הבראה יועיל הן לחברה והן לנושיה, יינתן צו הקפאת הליכים לתקופה של עד 9 חודשים, אשר ימנע פתיחתם של הליכים כנגד החברה והמשכם של הליכים קיימים כנגדה. בית המשפט עשוי למנות נאמן מיוחד , אשר יקבל סמכויות של מפרק ויוביל את התהליך . חשוב לציין כי הליך של הבראה דומה במהותו להליך של שיקום, ומכאן הדמיון בין סמכויות המפרק וסמכויות הנאמן.

סעיף 350 לחוק החברות, מאפשר הקפאת ההליכים רק בכפוף למתן הגנה הולמת לנושים מובטחים. יוצא מכך שנושה מובטח יכול לבקש לשחרר את נכסיו, ככל שלא תינתן לו ההגנה הולמת או מספקת.

העיקרון שינחה את בית המשפט בבואו להחליט באשר למתן צו הקפאת הליכים ומינוי נאמן, הוא חתירה לאיזון בין ארבעה אינטרסים שונים ולכאורה סותרים: של החברה, של בעלי המניות בה, של נושיה המובטחים ושל נושיה שאינם מובטחים.

בשלב הבא של הליך השיקום, נתמקד בבניית אמון ובגיבוש תוכנית הבראה ויישומה. לאחר מתן צו להקפאת הליכים, יחל הנאמן בפעולות מידיות לעצירת קריסתה של החברה, זאת באמצעות איתור מקורות מימון להליך ההבראה וחידוש יחסי האמון בין החברה לבין צדדים שלישיים (בנקים, לקוחות, ספקים ונושים). בהמשך, תידרש החברה לגבש תוכנית עסקית להפעלתה, כפי שהדברים הותוו במסגרת צו הקפאת ההליכים. במסגרת תכנית ההבראה תפעל החברה להתייעלות והגברת הרווחיות, בין היתר בצמצום ובקיצוץ הוצאות ונכסים מיותרים, פיטורי עובדים וכיוצא באלה. בד בבד, יתחיל הנאמן לבצע את תפקידיו, יאתר רוכשים או משקיעים פוטנציאלים, במטרה להגיע להסדר קבע עם נושי חברה.

בשלב הסופי תכונס אסיפת הנושים. ככל שנמצאו משקיעים או רוכשים ולאחר שנמצאה מתכונת להסדר אשר יביא לשיפור מצבם של החברה ושל הנושים כאחד (לעומת אלטרנטיבה של פירוק החברה), יגבש הנאמן טיוטא להסדר בין החברה לנושיה. טיוטת ההסדר תובא לאישור הנושים, במסגרת סדרה של אסיפות נושים, ואליהן יוזמנו קבוצות הנושים, בהתאם לסוגיהם (נושים מובטחים, נושים בדין קדימה ונושים רגילים). המשקל אשר יינתן לקולו של כל נושה בכל אסיפה, יקבע, בין היתר, באופן יחסי ובהתאם להיקף חוב החברה כלפיו, כפי שגיבש הנאמן.
על מנת להביא את הסדר הנושים לידי אישור, על כל אחת מאסיפות הנושים לסוגיהן להחליט ברוב של 75%. הסדר הנושים המאושר יובא אמנם לאישור בפני בית המשפט, אולם על פי רוב לא יטה בית המשפט להתערב בשיקול דעתם של הנושים וסביר להניח כי יאשר את הסדר הנושים.

לסיכום, חברה שמחליטה להיכנס להליך הבראה, תחת חסותו של בית המשפט, עשויה לזכות להגנה זמנית מנושיה, ולהזדמנות של ממש לארגון מחדש של פעילותה הכלכלית והעסקית. פנייה להליך של הבראה ושיקום צריכה להיעשות בהקדם האפשרי, על מנת שלא לחצות את קו הגבול בין שיקום אפשרי - לפירוק בלתי נמנע. 


עו"ד שר הוא שותף בכיר במשרד עוה"ד אהרנסון, שר, אבולעפיה, אמודאי ושות'. סייעו בהכנה שיזף גפני ויבל פרסלר.