ההחלטה המתבקשת 

 
מאת: גלעד שר

לפני שנתיים בקירוב התדפקנו, האלוף (מיל') אורי שגיא ואני, על דלתו של ראש הממשלה אריאל שרון. הכנו יוזמה מדינית לישראל, שבבסיסה היפרדות מדורגת מהפלשתינאים, תחילה בעזה ולאחר מכן ביהודה ושומרון, מתוך חתירה להשגת פתרון קבע. שרון לא רצה לשמוע. היום הוא נחוש בדעתו (כנראה) לצאת מעזה. הצהרה פוליטית נבונה, אך גם אם תיושם, אין בה כל ערך במנותק מתהליך כולל, מדיני ופנימי.

בלא היפרדות לאלתר מ-3.5 מיליון פלשתינאים, כלומר, ממרבית השטחים, ישראל תמשיך להידרדר עד לקריסה חברתית, כלכלית וביטחונית. כבר כיום נשקפת סכנה ממשית לקיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. כדי להבטיח רוב יהודי משמעותי בתחומה הריבוני של ישראל ולבלום את האפשרות של מדינה דו-לאומית, נדרשת היפרדות יזומה לגבולות ביטחוניים ודמוגרפיים. זו ההחלטה שהממשלה צריכה לקבל; זו ההכרעה שהרוב השפוי במדינה מייחל לה.

ההיפרדות היזומה אינה תלויה בהסכמת הפלשתינאים (אם כי אין כל סיבה שלא תתואם עמם). היא יכולה להתבצע בהחלטה ריבונית של ישראל ולפי שיקול דעתה הבלעדי, בשלבים, על פי העקרונות הבאים:

יציאה מרצועת עזה.

בניית גבול זמני, אמיתי וקשיח, בר הגנה, שימנע ביעילות מעבר מפגעים לתחומי ישראל. תוואי הגבול הזמני יהיה תקף עד למו"מ הסופי על גבולות הקבע.

הקו הזמני של ההיפרדות היזומה (ולאחר מכן גבול הקבע) יבטיח אינטרסים ישראליים חיוניים. לפי קו זה יישארו בגבולות ישראל 80% ויותר מהמתיישבים ביהודה ושומרון ורק מספר מינימלי של פלשתינאים ייכללו בתחומי מדינת ישראל.

יושבי ההתנחלויות שיועתקו מעזה ומיו"ש יועברו לגושי ההתיישבות הגדולים, או לאזורים אחרים בישראל, לפי תכנון לאומי, ויינתן להם פיצוי הוגן. לא יישארו ישראלים באזור שיועבר לידי המנדט הבינלאומי ולאחר מכן לשליטת הפלשתינאים.

מרחב ירושלים רבתי (כולל מעלה אדומים), אזור העיר אריאל, חלקים גדולים מאזור גוש עציון ואזורים שבהם קיים רוב של ישראלים והמצויים ברצף טריטוריאלי עם הקו הירוק - יישארו בתחומי ישראל.

עד לפתרון הקבע, השליטה על המעטפת החיצונית של השטחים הפלשתיניים והפיקוח עליהם, במעברי הגבול עם מצרים ועם ירדן (כולל השליטה בבקעת הירדן), וכן הפיקוח על המרחבים הימיים והאוויריים באזור כולו, יישארו בידי ישראל.

ישראל תתמוך בכל מאמץ למעורבות בינלאומית, לפי מנדט מוגדר, בניהול השטחים הפלשתיניים, עד לכינון הנהגה פלשתינית אחראית.

יינתנו לישראל ערבויות בינלאומיות מוצקות וארוכות טווח שיבטיחו את היציבות האזורית. צה"ל ישמור בידיו חופש פעולה מלא בשטחים שיפונו, אך לא ישהה בהם דרך קבע.

לא תהיה זכות שיבה של פלשתינאים לתוך מדינת ישראל.

עם הקמת המדינה הפלשתינית, יוכרז על סיום הסכסוך ההיסטורי בין ישראל לפלשתינאים. כתנאי להקמתה, פלשתין תהיה מדינה מפורזת.

ירושלים הישראלית תהיה בירת ישראל ואל-קודס הפלשתינית תהיה בירת המדינה הפלשתינית. באזור העיר העתיקה והאגן הקדוש תישמר הריבונות הישראלית בתקופת הביניים ויחול משטר מיוחד שיבטיח חופש גישה ופולחן לבני כל הדתות.

הממשלה תוכל סוף סוף להפנות את מרב מאמציה ומשאביה לטיפול בבעיות החברתיות והכלכליות של המדינה.

מימוש היוזמה שהוצעה אז לראש הממשלה שרון, ומוצעת לו שוב היום, יחזק את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון של אזרחי ישראל, יבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה ציונית, יהודית ודמוקרטית וישמש מנוף לצמיחה וללכידות לאומית.


הכותב הוא עו"ד. היה מנהל לשכת ראש הממשלה וממנהלי המו"מ עם הפלשתינאים בשנים 1999 עד 2001.

הכתבה התפרסמה בעיתון הארץ, פברואר 2004