חלוקה מחודשת של הנטל


מאת: עמוס צוק וגלעד שר

על פי החזון של דוד בן גוריון, צה"ל הצעיר היה המסגרת השוויונית האולטימטיבית בארץ. בסיום קורס מפקדי מחלקות בנובמבר 1948 אמר: "הצבא הוא המסגרת היחידה בארץ שבה נפגשים כשווים עם שווים ובתנאי חיים שווים יוצאי כל הגלויות, כל העדות, כל המעמדות. וכאן יש הזדמנות... לתקן את הפגימה הקשה ורבת-המכשולים בחיינו הלאומיים: את ההתפצלות והמחיצות המרובות".


האומנם? זה הזמן לבחינה מחודשת של המתכונת הקיימת לשירות הצבאי, שאינה עונה עוד לא על דרישות הטכנולוגיה וההתמקצעות ולא על התמורות שחלו בחברה הישראלית. זה הזמן להציע אפשרויות אחרות לבניית הכוח הצבאי, לגיוס לצבא ולחלוקת הנטל בין כל שכבות העם ומגזריו.

אכן, לא כל אחד יכול לשרת בצבא, ולו מטעמים של דת או השתייכות לאומית: ערבים וחרדים אינם משרתים בצבא, למעט במספרים זניחים. מי שעוקב במשך שנים אחרי תהליכים העוברים על החברה בהקשר זה מוזמן לנבא, מתי תקום אותה שכבה דקה של לוחמים ותאמר "עד כאן. מרגע זה והלאה - לא רק אנחנו". כחברה חפצת חיים, המבינה את הקשר שבין הכורח להחזיק כוח מגן מגויס לבין התהליכים החברתיים הנובעים מחלוקת נטל לא צודקת, עלינו להיערך בעוד מועד למנוע את השבר.

ואמנם, צה"ל ומשרד הביטחון בחנו הצעות לשינויים בהיקף גיוס כוח האדם לצבא: ועדת שפר ב-2002, ועדת בן בסט ב-2005. מסקנותיהן לא יושמו.

בה בעת, מספר החרדים הפטורים משירות כיום הוא יותר מ-60 אלף, לעומת 400 שנהנו מהסדר "תורתו אומנותו" שיזם בן גוריון בסמוך להקמת המדינה. נראה אפוא, כי הסדרים נכונים יותר לזמננו יאפשרו לחברה החרדית להפסיק לנצל מסלולים עוקפי גיוס. הסדרים כאלה יאפשרו לצעיריה להשתתף שותפות מלאה בחיי החברה הישראלית, בלי להידרש למסתור של עולם הישיבות, המתאים רק למעטים ולמוכשרים. הוספת מסלולי שירות לאומי תאפשר גם לציבור הערבי לתרום לכלל ולהשתלב בחיי המדינה, תוך כדי כינון חברה שוויונית וצודקת יותר.

אנו מציעים ארגון מחודש, בעת ובעונה אחת, של משך השירות ושל מסלולי השירות. יש בכוח השינויים המוצעים כדי להשפיע השפעה מבורכת הן על הצבא הסדיר והן על שירות המילואים וכן להביא לחלוקה צודקת ונכונה יותר של הנטל.

צה"ל יקים מערך נפרד של אבטחה וביטחון שוטף, שיעסוק באופן בלעדי בפעילות השוטפת לאורך הגבולות, במחסומים וסיורים, אבטחת מחנות ויישובים. כוחות שיאומנו למשימות אלו יאורגנו במסגרות פלוגתיות בלבד, בלא מינהלות מסורבלות. לשם ביצוע המשימה יהיו כוחות אלה כפופים ישירות למיפקדות גזרה, וימשיכו במשימה זו בכל שנותיהם בשירות המילואים. המערך הלוחם העיקרי יהיה משוחרר לחלוטין מעיסוק באבטחה ובמשימות פשוטות של ביטחון שוטף, ועיקר ייעודו יהיה להתכונן למשימות הלחימה ולהיות כשיר לבצען.

בה בעת ישונו גם מסלולי הגיוס לשירות הסדיר: לוחמי מסלול האבטחה יגויסו לשנת חובה אחת בלבד, וממנה ימשיכו לשירות מילואים. לוחמי המסלול הקרבי ישרתו שנת חובה, ולאחריה שנתיים נוספות (או יותר) בתנאי קבע, ובשכר שלא יפחת משכר המינימום במשק. רמת הכשירות של המערך הלוחם תעלה, ההתמקצעות המבצעית והטכנולוגית תשופר לאין ערוך, ועומס השירות יתחלק באופן הוגן יותר.

הציבור החרדי שיתגייס לשנת שירות אחת, ברוח חוק טל, לא ייחשב עוד בעיני החילונים כמשתמט. לוחמי יחידות השדה, לרבות תומכי הלחימה, לוחמי ים ואוויר, יקבלו גמול הוגן על בחירתם במסלול הקרבי המלא, ואילו מי שבחר - או נבחר - לשרת במסלול המקוצר לא יהיה פטור משנות מילואים, שיקול העומד כיום לפני כל מי שבוחר במסלול קרבי או בהתנדבות לפיקוד ולקצונה.

הצעה ברוח זו הוגשה בימים אלה לבחינת משרד הביטחון. אנו מקווים, כי גם גופים אזרחיים שעניינם הגברת השוויון והצדק בחברה הישראלית יתמכו בעקרונותיה. בצל הזלזול בבג"ץ, הנצחת האבטלה בציבור החרדי והתעלמותו מחובתו לחברה ולמדינה - יש בהצעתנו כדי לאזן, ולו במעט, את "חוק האברכים" הרע, המפלה והמושחת שמקדמים חבר הכנסת משה גפני ואנשיו.


רס"ן (במיל') צוק שירת במערך הקרבי. אל"מ (במיל') שר היה מח"ט וסגן מפקד אוגדה משוריינת.


המאמר פורסם באתר הארץ, נובמבר 2010