חלוקת הנטל: הצעה מעשית

 

מאת: גלעד שר 

מתוך: גיוס חרדים לצה"ל — חידוש 'חוק טל'


על־פי חזונו של דוד בן־גוריון, צה"ל הצעיר היה המסגרת השוויונית האולטימטיבית בארץ. בסיום קורס מפקדי מחלקות בנובמבר 1948 , אמר בן־גוריון: "...הצבא הוא המסגרת היחידה בארץ שבה נפגשים כשווים עם שווים ובתנאי־חיים שווים יוצאי כל הגלויות, כל העדות, כל המעמדות. וכאן יש הזדמנות... לתקן את הפגימה הקשה ורבת–המכשולים בחיינו הלאומיים: את ההתפצלות והמחיצות המרובות." האומנם? 

החול האוזל בשעון־החול הפוליטי, הקוצב את הזמן להחלפתו של חוק טל בהסדר קביל ושוויוני, מחייב לבחון מחדש את המתכונת הקיימת לשירות הצבאי. זו אינה עונה עוד על דרישות הטכנולוגיה וההתמקצעות, וגם לא על התמורות שחלו בחברה הישראלית. נדרש להציע אפשרויות אחרות לבניית הכוח הצבאי, לנושא הגיוס לצבא ולחלוקת הנטל בין כל שכבות העם ומגזריו.

אכן, לא כל אחד יכול וכשיר לשרת בצבא, ולו מטעמים של דת או השתייכות לאומית: ערבים וחרדים אינם משרתים בצבא, למעט במספרים זניחים. רשימה זו לא תעסוק בשאלת גיוסם של ערבים, המשקפת בעיה עמוקה, רחבה ורבת־ממדים שתצטרך לבוא על פתרונה. הוספת מסלולי שירות אזרחי־לאומי תאפשר בעתיד גם לציבור הערבי לתרום לכלל הציבור בישראל ולהשתלב בחיי המדינה, תוך כינון חברה שוויונית וצודקת יותר.

עקב שיעור הילודה הגבוה במגזרים שאינם מתגייסים, בעוד פחות משני עשורים ישרתו שירות חובה רק כמחצית מהצעירים בגיל הגיוס. מי שעוקב אחר תהליכים העוברים במשך שנים על החברה הישראלית בהקשר זה, מוזמן לנבא מתי תקום אותה שכבה דקה של לוחמים ותאמר "עד כאן! מרגע זה והלאה — לא רק אנחנו". כחברה חפצת־חיים, המבינה את הקשר בין הכורח להחזיק כוח מגן מגויס וחזק לבין התהליכים החברתיים הנובעים מחלוקת נטל לא־צודקת, עלינו להיערך בעוד מועד למנוע את השבר.

ואמנם, צה"ל ומשרד הביטחון בוחנים זה מספר שנים הצעות לשינויים בהיקף גיוס כוח האדם לצבא: ועדת שפר בשנת 2002 , ועדת בן בסט בשנת 2005 . מסקנותיהן לא יושמו.

בה־בעת מגיע כיום מספר החרדים הפטורים משירות ליותר מ-60,000 , לעומת 400 שנהנו מההסדר "תורתו אמנותו" שיזם בן־גוריון. הסדרים נכונים יותר לזמננו יאפשרו לחברה החרדית להפסיק לנצל מסלולים עוקפי גיוס. הסדרים כאלה יאפשרו לצעירי המגזר החרדי לצעוד במסלול המאפשר שותפות מלאה בחיי החברה הישראלית, מבלי להידרש למסתור של עולם הישיבות, המתאים רק למעטים ולמוכשרים ביותר ביניהם.

הצעה זו עוסקת בארגון מחדש, בו־זמני, הן של משך השירות והן של מסלולי השירות. יש בכוחם של השינויים המוצעים כדי להשפיע באופן מבורך הן על הצבא הסדיר והן על שירות המילואים, בהיבט המבצעי, התקציבי והחברתי, וכן להביא לחלוקה צודקת ונכונה יותר של הנטל. מדובר בתוכנית מדורגת אשר תופעל במשך תקופת־מעבר של חמש שנים לפחות. אף כי אינה מבטיחה מיידית שוויון מלא בנשיאה בנטל, היא עשויה להוות צעד גדול בדרך אליו.

א. מסלולי השירות: צה"ל יקים מערך נפרד של אבטחה וביטחון שוטף, שיעסוק באופן בלעדי בפעילות השוטפת לאורך הגבולות, במחסומים ובסיורים ובאבטחת מחנות ויישובים. כוחות שיאומנו למשימות אלו יאורגנו במסגרות פלוגתיות בלבד, ללא מפקדות אורגניות וללא מִנהלות מסורבלות. לשם ביצוע משימותיהם יהיו הכוחות כפופים למִפקדות גזרה, וימשיכו במשימותיהם לאורך שנותיהם בשירות המילואים.

המערך הלוחם העיקרי יהיה משוחרר לחלוטין מעיסוק באבטחה ובמשימות בסיסיות של בט"ש. עיקר ייעודו יהיה להתכונן למשימות הלחימה ולהיות כשיר לבצען. 

הצבא יוכל להפנות חלק משנתון הגיוס למסלולי השירות האזרחי. הקמת המסלול הנוסף תיעשה באופן מדורג, תוך הקמת המסגרות המתאימות הן להכשרת הלוחמים והן ליחידות המילואים.

ב. משך השירות: ישונו גם משכי השירות הסדיר ומאפייניו. לוחמי מסלול האבטחה יגויסו לשנת חובה אחת בלבד, ולאחר מכן ימשיכו לשירות מילואים. לוחמי המסלול הקרבי ישרתו שנת חובה, ואחריה שנתיים נוספות )או יותר( בתנאי קבע, ובשכר שלא יפחת משכר המינימום במשק.

הנה כמה מיתרונות התוכנית: ראשית, רמת הכשירות של המערך הלוחם תעלה. שנית, ההתמקצעות המבצעית והטכנולוגית תשופר לאין־ערוך. שלישית, עומס השירות יתחלק באופן הוגן יותר.

וחשוב מכול: הציבור החרדי שיתגייס לשנת שירות אחת לא ייחשב עוד בעיני החילונים כמשתמט, ואילו תלמידי ישיבות ההסדר יהיו בבחינת מתנדבים ולא "מקבלי הטבות", כפי שטוענים כלפיהם כיום. לוחמי יחידות השדה — לרבות תומכי הלחימה, לוחמי ים ואוויר, יקבלו גמול הוגן על בחירתם במסלול הקרבי המלא. ואילו מי שבחר - או נבחר - לשרת במסלול המקוצר, לא יהיה פטור משירות מילואים שוויוני — שיקול שעומד כיום בפני כל מי שבוחר במסלול קרבי או בהתנדבות לפיקוד ולקצונה.

הצעה זו גובשה לפני כשנה, תוך דיון ובחינה מול חטיבת תכנון כוח האדם בצה"ל. היא נכתבה במשותף עם רס"ן (מיל.) עמוס צוק ששירת במערך הקרבי. אל"מ (מיל.) גלעד שר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. היה מח"ט וסגן מפקד אוגדה משוריינת.


עו"ד גלעד שר, עמית מחקר, המכון למחקרי ביטחון לאומי


למאמר הדיעה המלא, מתוך מזכר 119 - גיוס חרדים לצה"ל – חידוש 'חוק טל', INSS, עמ' 33 - לחצו כאן