עובדים זרים – הסתמכות המפרק על חברת כח אדם


מאת: עו"ד נתן לרר

ענייננו בפסק סרח מתקופת האופל של שנת 2002, מימד זמן עמו מתמודדים מעסיקים עד היום. מעסיקים אשר העסיקו עובדים זרים אשר סופקו להם לפי חוזה על ידי קבלני כח אדם (לעניננו זה – חיימוביץ בע"מ).


עובדה שאינה שנוייה במחלוקת בעניננו היא שהנאשם המעסיק לא היה הגורם שהביא ארצה את העובדים הזרים, לא היה מעבידם הישיר, ולא שלם להם את שכרם ואת תנאיהם הסוציאליים.

הנאשם היה מעסיקם בפועל של העובדים באתר.

כתב האישום ייחס לנאשם עבירות על חוק עובדים זרים – העבדה שלא כדין, לעובדים אלו לא היו היתרים לעבוד בישראל ולא היה לחברת כח האדם היתר משירות התעסוקה להעסיק את העובדים.

על בית הדין היה לבחון האם הנאשם – המעסיק הוכיח כי העבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט בכל האמצעים הסבירים למניעתה.

הנאשם טען כי לא התקיים בעניינו היסוד הנפשי של העבירה, הדורש קיים מודעות מצד הנאשם לנסיבות המקימות את העבירה – הוא לא ידע ולא חשד שהוא מעסיק עובדים זרים בניגוד לבין וכי לא התקיימו נסיבות המעוררות חשד, העסקת העובדים נעשתה באמצעות חברת חיימוביץ, שסיפק לו את העובדים, זו אמרה במפורש לנאשם כי לעובדים יש אשרות מתאימות, הנאשם בדק את הדרכונים של העובדים וכאמור, לא היה לו בסיס לחשוד בכשרות ההעסקה.

שורת התקדימים קובעת כי "עצימת עיניים" או "עיוורון מכוון" הינם חריג לידיעה ממשית של רכיב הכוונה הפלילית ודרך חלופית להוכחת הידיעה הממשית. מצב נפשי של עצימת עיניים כמוהו בעיני החוק כידיעה ממשית והוא נעוץ בהימנעות מלבחון ולבדוק מצב דברים שלגביו עלול להיות חשד כי הוא אסור.

במקרה דנן על המעסיק לצאת ידי חובת בירור החשד, בכך שידרוש מהעובד הזר להציג את רישיון העבודה בישראל בצירוף למסמך מזהה וכן לבדוק את המידע הרשום שם. דרישה להצגת המסמכים ובדיקת פרטיהם, עולה בקנה אחד עם האחריות המוטלת על המעסיק הפוטנציאלי שלא להעסיק עובד זר בניגוד לחוק.

בית הדין קבע חד משמעית כי הסתמכות המעסיק בפועל על קבלן כח אדם ביחס לכשרות ההעסקה של עובדים זרים, אינה פוטרת מאחריותו הפלילית של המעסיק בפועל, אם העסקת העובד הזר נעשתה שלא כדין. אישור חברת חיימוביץ , שלעובדים יש אשרות מתאימות, הינו חסר תוקף ואינו יכול לבוא במקום היתר כדין. הנאשם הורשע

בדין. תפ (חי) 47-04

 
מחלקת דיני עבודה