רישום בפנקס הקבלנים על פי ניסיון

 

מאת: עו"ד נתן לרר

מי שרוצה לבסס רישום בפנקס הקבלנים בענף ראשי (100), על סמך כישוריו וניסיונו כמנהל עבודה, סיים קורס קבלנים ואפילו אם לא נרשם כמנהל עבודה במשרד התמ"ת או קבל מינוי, יקבל את הרישום אם יוכיח ניסיון כמנהל עבודה בעבודות הנדסה בנאיות מסוג ראשון במעלה.

לפנינו מקרה שכיח של חברה אשר היתה רשומה בסיווג 100/ג/2  על בסיס כישוריו של מנהלה המנוח, רישומו האישי ושליטתו בחברה.   

לאחר פטירת המנוח הורד סיווג החברה לסוג ג/1 אשר עמד להיות מבוטל מחמת דרישות חוק רישום קבלנים ורשם הקבלנים.

החברה ביקשה להמשיך להיות רשומה ומסווגת בסוג ג/2 על בסיס כישוריו וניסיונו של מנהלה הנוכחי, בנו של המנוח, אלא שרשם הקבלנים לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת החליט שלא להיעתר לבקשה. נימוק הסירוב היה, שהחברה אינה עומדת עוד בתנאי הסיווג המיוחד ולא הוצגו מסמכים בדבר המשך סיווג החברה.  כמו כן, הוצגו מסמכים של בן המנוח, טכנאי אלקטרוניקה בהכשרתו שאינה בתחום ענף הבניה שהציג תעודת בוגר קורס בענף 100 ללא הכשרה כמנהל עבודה מוסמך עם מינויים ממשרד התמ"ת ועל כן הכשרתו אינה מתאימה לסיווג המבוקש.

החברה התבקשה להמציא מסמכים לגבי שני בעלי כישורים - מהנדס/הנדסאי/מנהל עבודה - אשר יאפשרו את המשך רישומה בענף 100/ג/1 אשר עונים על דרישות סעיף 4 (א) (6) לחוק, שאם לא כן יבוטל רישומה בפנקס הקבלנים.

הוועדה המייעצת התכנסה פעם נוספת לדון ברישום על בסיס כישוריו של בנו של המנוח. הועדה החליטה כי היות והמבקש אינו מנהל עבודה מוסמך ולא צבר ניסיון כמנהל עבודה, ובהכשרתו כטכנאי אלקטרוניקה, לא ניתן להיעתר לבקשה לרישום לענף ראשי 100. ועל אף הניסיון שצבר, וקורס קבלנים שעבר לא ניתן לאשרו כבסיס רישום לענף ראשי.

על בסיס ההכשרה והניסיון המליצה הוועדה לאשרו לענפי משנה 130, 131 ו-135. כך גם החליט רשם הקבלנים.

ערר בפני וועדת הערר על רשם הקבלנים נדחה ולפיכך הגיש הבן ערעור מנהלי בבית המשפט לעניינים מנהליים שם נדונה השאלה האם החברה יכולה להירשם בפנקס הקבלנים בענף 100 (בנייה) על סמך כישוריו של הבן, הסמכתו כטכנאי אלקטרוניקה שנים רבות, על כך שהוא סיים בהצלחה קורס קבלנות בניין ענף ראשי במכון לפריון העבודה והייצור בחיפה וקיבל תעודת גמר עליה מופיע סמל "מדינת ישראל" וחתימת משרד העבודה והרווחה וכיוון שהוא בעל ניסיון של עשרות שנים בתחום קבלנות הבניין.

בית המשפט המינהלי ציין כי חוק רישום קבלנים נחקק על מנת להסדיר את תחום עבודות ההנדסה הבנאיות בישראל על מנת להבטיח שרק קבלנים ראויים וכשירים יבצעו עבודות הנדסה בנאיות, מכוחו קיים פנקס ובו ירשמו הקבלנים המורשים לביצוע העבודות.   קיימת חשיבות על הקפדה במילוי הוראות החוק, שכן יש למנוע מראש מצבים שבהם ייבנה פרויקט רב היקף ע"י מי שאינו כשיר לכך, במקום להקים ועדת חקירה או לנהל חקירה משטרתית לאחר מעשה, כאשר המבנה או חלקו יקרסו תוך סיכון חיי אדם – כאשר העבודה תבוצע ע"י מי שאינו כשיר לכך.

בית המשפט פסק כי הוראות החוק בעניין רישום קבלן בענף הבניה ברורות מאוד. נוכח הוראות החוק, החברה איננה יכולה להירשם על בסיס כישוריו וניסיונו של הבן.

השאלה היא האם שנות הניסיון הדרושות הן רק שנים בהן עבד בניהול עבודות הנדסה בנאיות ע"י מינוי באתרים או די בהוכחת שש שנות ניהול עבודות הנדסה בנאיות בפועל?

בבית משפט לעניינים מנהליים נקבע, כי אין הכרח ששנות הניסיון תיצברנה רק כאשר קיים מינוי באתרים ודי אם הוכיח ניסיון בפועל.

כמו כן, לא יתכן  שרק מי שמונה כמנהל עבודה בהתאם לתקנות הבטיחות יוכל להירשם בפנקס הקבלנים, פירושו של דבר יהיה, כי רק מי שמונה ע"י מבצע בניה (כמשמעותו בתקנות הבטיחות) יוכל לעמוד בתנאי זה.

כך יווצר מצב שבו מנהל עבודה שעובד עבור קבלני משנה או מזמינים לעולם לא יוכל להירשם בפנקס הקבלנים למרות ניסיונו הרב בעבודות הנדסה בנאיות, מאחר שרק מי שיהיה מנהל העבודה אצל הקבלן הראשי, יוכל לסלול לעצמו דרך להירשם כקבלן בעתיד, וכי זו לא היתה כוונת המחוקק.

יחד עם זאת, בכל מקרה ובכל מצב יש צורך בניסיון כמנהל עבודה בעבודות הנדסה בנאיות.

על פי אותו רציונל, אין די בסיום קורס קבלנים בלבד אם לא צבר המבקש את הניסיון המספיק למנהל עבודה בעבודות הנדסה בנאיות.

במקרה דנן קבעה הועדה המייעצת ממצא עובדתי כי לבן  אין ניסיון כמנהל עבודה בעבודות הנדסה בנאיות בדרגה הראשונה במעלה. לחברה יש מנהל עבודה אחר במשך כ- 20 שנה והוא זה שעסק בפועל בניהול העבודה.

גם אם הבן, כמנהל החברה, צבר אף הוא ניסיון ב"שטח", הוא לא הוכיח  לגורמים המקצועיים שישבו בוועדה המייעצת, כי הניסיון שהוא צבר, הוא ניסיון ב"ניהול עבודות הנדסה בנאיות מסוג ראשון במעלה".

רשם הקבלנים צריך לבחון את הבקשה על סמך הראיות שהוצגו לו. הבן הופיע בפני הועדה המייעצת, אשר מצאה כי אין לו הניסיון הנדרש כמנהל עבודה.  בית המשפט המנהלי אינו נוטה להתערב בשיקול דעת של מי שהוסמך לבחון כשירות מקצועית, אלא אם כן הוכח כי שיקול הדעת לקה בפגם של שיקולים זרים או בפגם אחר מהפגמים שיש בהם כדי לפסול שיקול דעת מנהלי. פגמים כאלו לא הוכחו על ידי החברה ואין מקום  לבית המשפט  להתערב בהחלטת רשם הקבלנים והוועדה המייעצת.

בית המשפט הזכיר כי רשם הקבלנים לא ביקש למנוע מהחברה להמשיך ולעבוד ברמת הסיווג הגבוהה ובכך לגדוע את מטה לחמה ולפגוע בהכנסותיה, אלא הודיע, כי ככל שיקבל נתונים באשר לעובדי החברה שעל בסיסם ניתן לאשר הרישום כמבוקש, אזי תיבדק הבקשה. מצב שכזה מאזן כראוי בין דרישות הדין ותכלית החוק ובין זכויותיו הפרטניות של הבן.

עמ"נ 28193-02-15

 

מחלקת נדל"ן, מקרקעין, תכנון ובניה