''חוגגים'' את המחלוקת

מאת: גלעד שר, עמי אילון ואורני פטרושקה

גוש עציון יהיה חלק אחד ובלתי נפרד ממדינת ישראל בכל הסכם מדיני שיושג במשא ומתן, ועל-פי כל מתווה להסדר. על כך אין מחלוקת, ולא הייתה גם בסבבי הדיונים על הסדר קבע בין ישראל לפלסטינים. ואולם, החברה הישראלית חצויה באשר לעתיד השטחים, ובאשר למעמדה המשפטי של הגדה המערבית על-פי המשפט הבינלאומי, קבע בית המשפט העליון: "יהודה ושומרון מוחזקות על ידי ישראל בדרך של תפיסה צבאית או "תפיסה לוחמתית (Belligerent Occupation). באזור הוקם ממשל צבאי, אשר בראשו עומד מפקד צבאי. כוחותיו וסמכויותיו של המפקד הצבאי יונקים מכללי המשפט הבינלאומי הפומבי, שעניינם תפיסה צבאית".

אלה, כנראה, הסיבות לכך שהטקס הממלכתי, לכאורה, החוגג 50 שנה מאז תפסה ישראל את הגדה המערבית, הוחרם בידי נשיאת ביהמ"ש העליון. חשוב יותר: אלה הסיבות לכך שאף לא אחת מממשלות ישראל לדורותיהן, לא סיפחה את שטחי יהודה ושומרון. העובדה שגוש עציון נמצא בשטח שריבונות ישראלית לא חלה עליו – אפילו על פי החוק הישראלי – מציגה את קיומו של הטקס, שחוגג 50 שנה ל"שחרור השטחים", באור גרוטסקי: 50 שנה נמנעה הכנסת מלהחיל ריבונות ישראלית על השטח שחוגגים את "שחרורו".

למאמר המלא