התפקיד החדש שממלא הציבור בפוליטיקה של האקלים: השפעת הרשתות החברתיות


מאת: אדלייד דקט, גלעד שר

 

על רקע ההתערבות הרוסית בבחירות 2016 לנשיאות ארצות הברית התעצם הדיון הציבורי סביב השפעת הרשתות החברתיות על הפוליטיקה. באווירה זו משכה האקטיביסטית הצעירה בנושא האקלים גרטה טונברג תשומת לב עולמית, לאחר שהשביתות למען האקלים בבית הספר שבו למדה התפשטו במהירות דרך הרשתות החברתיות. עם תשעה מיליון עוקבים באינסטגרם בלבד, טונברג ממנפת פלטפורמות של רשתות חברתיות בקריאה לפעולה בנושא שינויי אקלים, ומבליטה בכך את היכולת של הרשתות החברתיות להעצים קולות שאחרת אולי לא היו נשמעים, כמו אלה של בני נוער אקטיביסטיים. על רקע זה מציג המאמר סקירה של המחקר האקדמי על תפקיד הרשתות החברתיות בפוליטיקה, ובמיוחד בשיח הפוליטי העולמי סביב שינויי אקלים. לאחר מכן מעריכים המחברים את מצבה של פוליטיקת הסביבה בישראל, בניסיון להחיל על המקרה הישראלי לקחים ממעורבות הרשתות החברתיות בדיון העולמי על האקלים. בסיום מסכמים המחברים כי לרשתות חברתיות יש פוטנציאל לזעזע את הנורמות הפוליטיות הנוכחיות ולהעלות את רמת הדיון על האקלים בישראל, ככל שימונפו בידי פעילי איכות סביבה ופוליטיקאים העוסקים בתחום.

מבוא

זירת האקטיביזם הסביבתי חשובה לחקר ההשפעות של רשתות חברתיות, עקב הצורך הדחוף בתמיכה ובהתגייסות ציבורית גלובלית לשיתופי פעולה בנושא האקלים. בשנים האחרונות החלו סוגיות של ביטחון אנרגיה להשתלט על סדר היום העולמי, ובמקביל, התחרות הגיאו-פוליטית על משאבים הופכת לגורם מרכזי לסכסוכים. בניגוד למערכת המתבססת על דלק מאובנים בלבד, מגוון טכנולוגיות מתקדמות של אנרגיה ירוקה מאפשר לנו לחזות מערכת עולמית עתידית שתהיה פחות מוגבלת עקב תחרות בתחום האנרגיה. כמעט לכל המדינות יש פוטנציאל לייצר אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, מים או אנרגיה אחרת, והגברת המאמץ להנגיש טכנולוגיות אלה מסוגלת לחולל מהפכה בגיאו-פוליטיקה הבינלאומית. עם זאת, מחקרים שבים ומראים שהציבור נוטה לייחס משקל רב יותר לנושאים הנתפסים כמשפיעים ישירות על חיי היום-יום שלו כמו סוגיות כלכליות, ולהתעלם מנושאים כמו שינויי אקלים, הנתפסים כמעורפלים יותר (Leiserowitz, 2018). רשת האינטרנט הוכיחה שהיא כלי רב-ערך להפצת מודעות עולמית לבעיות שהתקשורת המסורתית נוטה לעסוק בהן פחות.

לנוכח הצורך החיוני לחולל תנופה פוליטית בנושא שינויי האקלים, חוסר המיקוד בסוגיות סביבתיות בפוליטיקה הישראלית הוא מקור לדאגה. בהתחשב בכך שרשתות חברתיות מנוצלות היטב ברחבי העולם לגיוס תמיכת הציבור במאבקים כמו המאבק למען האקלים, החליטו המחברים לבחון האם יכולות הרשתות החברתיות לשנות את השיח הסביבתי בישראל, ולהעלות את נושא האקלים למקום גבוה יותר בסדר היום הפוליטי. כיצד ניתן אפוא לנצל את הרשתות החברתיות כדי לשפר את יכולת פעולתה של ממשלת ישראל בנושא?

 

להמשך קריאת המאמר כפי שפורסם בעדכן האסטרטגי של המכון למחקרי בטחון לאומי - לחצו כאן