אי המצאה לחשב המלווה של העירייה מהווה עילה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה גם לאחר חלוף זמן רב


תא"ק 3022/09 אירנה מייליך נ' עריית רהט, בית משפט השלום בבאר שבע

ביום 28.5.2013 קיבל הרשם הבכיר יניב בוקר את בקשת עיריית רהט וביטל שלושה פסקי דין שניתנו בהעדר הגנה, כנגד העירייה.
 
מדובר בשלוש תביעות זהות במהותן בהן דרשה התובעת, מהנדסת בניין, שכר עבור עבודות שביצעה, לטענתה, עבור העירייה. התביעות הוגשו בהליך של סדר דין מקוצר והעירייה לא הגישה בהם בקשת רשות להגן - על כן התקבלו שלושת התביעות במלואן.
 
פסקי הדין ניתנו בחודש נובמבר 2009 והבקשות לביטולם הוגשו בחודש יולי 2011 במאמר מוסגר יצוין כי בקשות הביטול התקבלו על אף האיחור הניכר בהגשתן, כשהטעמים לאיחור פורטו בבקשות.
 
העירייה עתרה בבקשה להארכת מועדים להגשת בקשות לביטול פסקי הדין ובבקשה לביטול פסקי הדין, ע"פ תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, הן מחמת הצדק והן ע"פ שיקול דעתו של בית המשפט. בין טענות העירייה נטען כי כתבי בי-הדין בתביעות לא הומצאו במישרין ובנפרד מן העירייה, אל החשב המלווה, בניגוד להוראות ס' 142ג(1) לפקודת העיריות וכי בשל כך נפל פגם מהותי בהליך ויש לבטל את פסקי הדין.
 
כן טענה העירייה כי תקנות סדר הדין האזרחי קובעות את דרך המצאת כתבי בית דין לגורמים שונים אך אינם מהווים רשימה ממצה. פקודת העיריות הוסיפה עליהם את חובת ההמצאה לחשב המלווה האמורה להתבצע בהתאם לאמור בתקנות סדר הדין.
 
העירייה סמכה טענותיה על דברי ההסבר לתיקון פקודת העיריות העוסקים בחשב המלווה (תיקון 101) ועל פסקי הדין שניתנו בבע"ע 13633-05-10 שם עמד בית הדין הארצי לעבודה על נקודה זו ועל חובת ההמצאה כדין לחשב המלווה, בעקבות פסק דין זה הוגשה עתירה נגד בית הדין הארצי, בג"ץ 7694/11, אולם גם בית המשפט העליון לא שינה את ההחלטה.
 
התובעת טענה מנגד כי העדר המצאה לחשב המלווה אינה יכולה להיחשב לפגם מהותי בהליך בייחוד לאור העובדה שהעירייה הגיבה בשלב כלשהו (מאוחר אומנם) לתביעה. עוד טען ב"כ התובעת שהעובדה שלא נכללה בסעיף 142ג(1) לפקודת העיריות סנקציה על אי המצאה לחשב המלווה (בדומה לסנקציות הכלולות למשל בתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי) הרי שהעדר המצאה לחשב אינה פגם מהותי היורד לשורשו של הליך. טענה נוספת שהושמעה מצידו של ב"כ התובעת הייתה כי בכל הקשור להמצאה, כפופה פקודת העיריות לדיני ההמצאה הכלולים בתקנות סדר הדין – מכאן הסיק ב"כ התובעת כי המצאה לעירייה מהווה המצאה לחשב המלווה.
 
כבוד הרשם הורה על הארכת המועד להגשת הבקשות לביטול פסק הדין; כן קיבל כבוד הרשם את עמדת העירייה וקבע כי מכיוון שלא הוכיחה התובעת ביצועה של המצאה כדין לחשב המלווה נפל פגם היורד לשורשי ההליך ויש לבטל את פסקי הדין מחמת הצדק.
 
את עיריית רהט ייצגו בבקשה עורכי דין של המשרד.
 
לקישור להחלטה - לחצו כאן