אגרות בניה – עבור מימוש הבניה או עבור שירות העיריה?

התובעת טוענת כי גביית האגרה תלוייה בגודל השטחים שנבנו בפועל, ואין מחלוקת שהתובעת לא ניצלה את כל שטח הבניה שאושר בהיתר הבניה. לכן גם לענין השרות שניתן, הרי הוא לא התקבל בגין החלק שלא נבנה. העיריה טוענת כי יש לגבות את האגרה על פי השטחים שעבורם ניתן היתר הבניה.

כמו כן, טוענת העיריה כי מאחר והתשלום נפרע ללא מחאה ותביעת התובעת הוגשה רק לאחר שלוש שנים מהפרעון, יש להפעיל נגד התובעת את דיני השיהוי והמניעות, שכן הכספים שנתקבלו בעיריה שימשו לצרכי ציבור והשיהוי בתביעה הביא לשינוי לרעה במצב התכנון התקציבי של העיריה.

בית משפט המחוזי פסק כי תשלום מסוג "אגרה", איננו "מס", שאין לו קשר לשירות הניתן ע"י הרשות, אך מנגד, אין האגרה מהווה מחיר אקויולנטי לערך השירות שניתן ע"י הרשות השלטונית. המייחד את האגרה והיטלי הפיתוח הוא, שהם נדרשים בתמורה בעד שירות מסוים, לכן ראוי להגדיר בסיס נוח לחישוב היקף החבות בתשלום המס. לפי הוראות החוק ודיני האגרות וההיטלים, האגרות ישולמו בעד מתן ההיתר ולאו דווקא עבור העבודות. הקובע לחישוב גובה האגרה הוא העבודות המאושרות. חישוב האגרה על פי הבניה בפועל, יעמוד בניגוד לעקרון שיש לקבוע בסיס יעיל ונוח לחישוב האגרה.

לא מתקבל על הדעת, כי בכל מקום שמבקש ההיתר בנה פחות ממה שההיתר התיר לו, ייערך החישוב מחדש ויוחזר לו חלק מהאגרה. מס יוחזר על ידי הרשות בגין עיסקה שבוטלה, לא כך הוא לגבי שרות שניתן ונגבתה אגרה עבור השירות, אפילו לא הפיק מקבל השירות את מלוא התועלת שבקש להפיק ממנו. כמו כן, תצויין קביעת בית המשפט לפיה תביעת החזרים של אגרות בתוך תקופת התיישנות של שבע שנים הריהי תקופה ארוכה ומכבידה שכן, האגרות הינן חלק מתקציב העיריה.

לגבי היטל השבחה, המבקש הקלת בניה ומוותר עליה, רשאי לקבל החזר של היטל השבחה ששילם. זאת, בניגוד לאגרות בניה, שעם מתן היתר הבניה, ניתן השירות והדברים גמורים וחתומים. לפיכך, בית המשפט קבל את תביעת התובעת להשבת היטל השבחה ודחה את תביעתה להשבת אגרות בניה, אגרת צינורות מים, והחזר היטל דרכים.

(ת.א. חי' 914/00, גדעון החזקת בע"מ נ' עירית חיפה והועדה המקומית לתכנון ולבניה).