גלעד שר ושות' - עורכי דין
> מאמרים > מאמרים בנושא היטלים ומיסוי > דירה בחזקת הקבלן - חובת תשלום דמי וועד הבית
דירה בחזקת הקבלן - חובת תשלום דמי וועד הבית
חברה קבלנית השלימה את בנייתו של בית, מכרה ומסרה חזקה בדירות אך נותרו בחזקתה ארבע דירות.
מדובר בבניין על קרקע רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כאשר החברה חתמה רק על חוזה פיתוח עם רמ"י. טרם נרשם בית משותף.
בפני המפקח על רישום המקרקעין בנצרת הובאה תביעה של נציגות הבית המשותף לחייב את החברה בתשלום וועד הבית בגין 4 הדירות.
החברה טענה כי היא במעמד של בר רשות בלבד, חתומה רק על חוזה פיתוח ולא על חוזה חכירה עם רמ"י, לכן אין לראות בה "בעלים" של דירה כהגדרתם בחוק המקרקעין, לכן יש לחייב את רמ"י בחוב לנציגות הבית.
חובת "בעל דירה" לשלם את חלקו בהוצאות אחזקת הרכוש המשותף מעוגנת בסעיף 58 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969.
"בעל דירה" מוגדר בסעיף 77 א' לחוק המקרקעין – "מי שעל פי הסכם בכתב זכאי להירשם כבעל דירה בבית או שהוא רשום או זכאי על פי הסכם בכתב להירשם כחוכר לדורות או כחוכר משנה לדורות, כל מחזיק בדירה יראוהו כבעל דירה, כל עוד לא הוכיח שאינו כך.
לפי הנסיבות, החברה הינה "בעל דירה" לצורך תשלום דמי וועד לפי החלופות: "זכאי על פי הסכם בכתב להירשם כחוכר לדורות" ו- "כל מחזיק דירה...".
אכן, פורמלית החברה חתמה רק על חוזה פיתוח עם רמ"י, יחד עם זאת, לא הכותרת היא הקובעת אלא המערכת ההסכמית. לחברה חוזה פיתוח שהוארך והוא תקף למעלה מ- 10 שנים, בחוזה הפיתוח התחייבה החברה לשלם את כל המיסים וכל תשלומי החובה החלים על פי דין על "מקרקעין ו/או בעלים ו/או על מחזיקים".
כמו כן, בפועל חוזה הפיתוח קובע גם את תנאי הסכם הפיתוח, שולמו דמי החכירה המהוונים לכל תקופת החכירה, החברה נושאת בתשלומי ארנונה, עד למכירת הדירות.
החברה לא תצא נשכרת ממחדליה בכך שלא חתמה על חוזה החכירה עם רמ"י ולא פעלה לרישום הבית המשותף, כדי לפטור אותה מתשלום דמי וועד הבית.
תיק 2/12
בפני המפקח על רישום המקרקעין בנצרת הובאה תביעה של נציגות הבית המשותף לחייב את החברה בתשלום וועד הבית בגין 4 הדירות.
החברה טענה כי היא במעמד של בר רשות בלבד, חתומה רק על חוזה פיתוח ולא על חוזה חכירה עם רמ"י, לכן אין לראות בה "בעלים" של דירה כהגדרתם בחוק המקרקעין, לכן יש לחייב את רמ"י בחוב לנציגות הבית.
חובת "בעל דירה" לשלם את חלקו בהוצאות אחזקת הרכוש המשותף מעוגנת בסעיף 58 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969.
"בעל דירה" מוגדר בסעיף 77 א' לחוק המקרקעין – "מי שעל פי הסכם בכתב זכאי להירשם כבעל דירה בבית או שהוא רשום או זכאי על פי הסכם בכתב להירשם כחוכר לדורות או כחוכר משנה לדורות, כל מחזיק בדירה יראוהו כבעל דירה, כל עוד לא הוכיח שאינו כך.
לפי הנסיבות, החברה הינה "בעל דירה" לצורך תשלום דמי וועד לפי החלופות: "זכאי על פי הסכם בכתב להירשם כחוכר לדורות" ו- "כל מחזיק דירה...".
אכן, פורמלית החברה חתמה רק על חוזה פיתוח עם רמ"י, יחד עם זאת, לא הכותרת היא הקובעת אלא המערכת ההסכמית. לחברה חוזה פיתוח שהוארך והוא תקף למעלה מ- 10 שנים, בחוזה הפיתוח התחייבה החברה לשלם את כל המיסים וכל תשלומי החובה החלים על פי דין על "מקרקעין ו/או בעלים ו/או על מחזיקים".
כמו כן, בפועל חוזה הפיתוח קובע גם את תנאי הסכם הפיתוח, שולמו דמי החכירה המהוונים לכל תקופת החכירה, החברה נושאת בתשלומי ארנונה, עד למכירת הדירות.
החברה לא תצא נשכרת ממחדליה בכך שלא חתמה על חוזה החכירה עם רמ"י ולא פעלה לרישום הבית המשותף, כדי לפטור אותה מתשלום דמי וועד הבית.
תיק 2/12