היטל ביוב – מה בדיוק אמור לממן?

בערעור מינהלי בבית המשפט המינהלי בבאר שבע בקשה המערערת – חברה קבלנית – לערער כנגד חיובה בהיטל ביוב.

המערערת זכתה במכרז לרכישת מגרשים במסגרתו שילמה לחברה הכלכלית סכומים עבור פיתוח הקרקע לרבות בגין היטל ביוב. סכומי היטל הביוב נקבעו על בסיס חיוב של 33.75% משיעור ההיטל בחוק העזר שהיה בתוקף בעת התשלום, המערערת שלמה תחת מחאה וערערה על היטל הביוב בפני וועדת הערר לפי חוק הרשויות המקומיות שליד בית המשפט השלום בבאר שבע.

וועדת הערר אישרה את סבירות החיוב בהתייחס לתשתית הכלל עירונית של הביוב ביחס לעבודות שבוצעו במגרשים עצמם.

בית המשפט המינהלי דחה את טענת המערערת כי על סכום היטל הביוב להיות שווה לעלות הפיתוח במתחם עצמו, ופסק:

היטל ביוב הינו תשלום חובה, המיועד להוות מקור מימון לעלותה של מערכת הביוב העירונית, ההיטל מוטל על פי תעריף אחיד, המהווה אומדן של עלות מערכות התשתית העירונית וחלוקתה של עלות זו באמצעות מפתח שוויוני בין כלל בעלי הנכסים בעיר.

מכאן – גובה היטל הביוב אינו נקבע על פי אומדן העלות מחולק בין בעלי הנכסים השונים בעיר. הכספים הנגבים בהיטל הביוב אכן נועדו לממן אך ורק את תשתיות הביוב, אולם אין פירוש הדבר כי ההיטל שישלם בעל נכס מסויים יממן במדוייק את התשתיות המשמשות אותו באופן אישי.

היטל הביוב הינו תשלום, אשר גובהו נקבע בחוק העזר העירוני, הוא נקבע לפי תעריף מוכפל בשטח הקרקע, שטח הבניה או נפח הבניה, לפי הענין. התעריף אינו נקבע באופן אישי על פי העלות של הביוב הנוגעת למתחם ספציפי. על כן, אין בעלות הביוב במגרשים בכדי להקנות למערערת זכות לשלם תשלום, השונה מהתעריף הקבוע בחוק העזר.

עמ"נ (ב"ש) 28412-12-11