ובינתיים באו"ם
מאת: חן שליטא
התקשורת לא מתרגשת מדי משורת המהלכים המדיניים והמשפטיים שיזמה לאחרונה הרשות הפלסטינית, אבל המומחים מזהירים: אם ישראל תמשיך להתעלם, היא עלולה למצוא את עצמה בבידוד מדיני וכלכלי.רגע לפני שהמונח "רעידת אדמה" הוצמד להחלטת הממונה על ההגבלים לפרק את מונופול הגז של יצחק תשובה, ההגדרה הזו הייתה שמורה להצעת ההחלטה הדרמטית שהגישה הרשות הפלסטינית למועצת הביטחון של האו"ם (באמצעות ירדן). על-פי ההצעה, ישראל תצא מהשטחים עד סוף שנת 2017 והסכם שלום שעיקרו שתי המדינות לשני עמים יושג בתוך שנה. ההסכם אמור לכלול נסיגה לגבולות 1967, הסדרי ביטחון וקביעת מעמדה של ירושלים.
יום קודם להגשת ההצעה החליט פרלמנט האיחוד האירופי להכיר עקרונית במדינה פלסטינית ושני המהלכים הללו מצטרפים לשורה של צעדים דיפלומטיים מצד מוסדות בינלאומיים ומדינות באירופה, שנועדו להגביר את הלחץ על ישראל לחזור לשולחן המשא ומתן. מעבר לכך אפשר להוסיף גם את החלטת בית הדין האירופי לצדק למחוק את החמאס מרשימת ארגוני הטרור. אם החלטה זו תישאר על כנה, חשבונות הבנק של הארגון יופשרו.
"אנחנו עדים למפולת בכל החזית המדינית שלנו. אי אפשר לעצום עיניים ולא לראות את זה", אומר עו"ד גלעד שר, ראש המרכז למשא ומתן יישומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, ומי שנמנה עם צוותי המשא ומתן עם הפלסטינים בתקופתם של יצחק רבין ואהוד ברק. "לצערי, הממשלה בראשות נתניהו ובהשתתפותו הלא פעילה של שר החוץ ליברמן, שפעילותו מתבטאת לעתים בטוקבקיזם, לא נערכה בתבונה ובקור רוח למערכה הזאת. במקום ליזום מראש מהלך שישרת את האינטרסים שלנו, אנחנו נגררים כעת ליוזמות שנכפות עלינו ועסוקים בכיבוי שריפות, שאת חלקן הממשלה הזו בעצמה הציתה".
גלעד שר מאמין שעוד לא מאוחר ליזום מהלך ישראלי: "אפשר עדיין להשפיע על נוסח הצעת ההחלטה ואנחנו חייבים להיות חלק מהשיח הזה. אנחנו צריכים להראות שאנחנו מעוניינים בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, פשוט בגלל שזה טוב לנו, ועדיף שהפתרון הזה יושג במשא ומתן ולא באופן כפוי".
עם יד על הלב, לא עדיפה התגוששות בזירה הדיפלומטית מאשר מציאות שבה מתפוצצים אוטובוסים?
"תשאלי ראשי שב"כ לשעבר. אין קשר בין התקדמות במשא ומתן המדיני לבין מצב הביטחון האישי ופיגועי הטרור. כבר חווינו את כל השילובים האפשריים בהקשר הזה".
כך שאפשר עוד לצפות להתפרצויות אלימות.
"נכון. צריך לזכור שאין שום סכסוך בעולם שהוכרע בכוח צבאי בלבד. גם ראשי הממשלה הימניים שהיו כאן הבינו את זה".
גם לאבו-מאזן לא חסר.
"נכון. בעשרים השנים האחרונות, כשאבו-מאזן ניצב בצמתי הכרעה, הוא בדרך-כלל מסובב את הגב והולך".
אז צריך לחכות שאבו מאזן ילך כדי להגיע להסדר?
"ישראל לא צריכה לחכות לכך שפתאום תתעורר הנהגה נפלאה בפלסטין. זה דבר שאין לנו עליו שום שליטה. אנחנו צריכים ליזום את המשא ומתן, ולא להגיע למצב שבו כופים עלינו יוזמות כמו שקורה עכשיו. ואם זה לא יעבוד, אז להיפרד מהפלסטינים באופן חד צדדי ללא הסדר, תוך הפקת לקחים ממה שקרה בהתנתקות. אחרת, נהפוך למדינת אפרטהייד או למדינה דו לאומית, וזה לא תרחיש שרובנו המכריע רוצה לחיות איתו".