מבנה חקלאי בשימוש מסחרי – הקץ להפקרות?

ולכשקמה הפרקליטות לעמוד בפרץ ומגישה כתבי אישום בגין עבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר ושל שימוש חורג בקרקע חקלאית ללא היתר, לפי חוק התכנון והבניה, אזי מבטל בית משפט השלום בירושלים, מבטל את כתבי האישום ומזכה את הנאשמים. במושב אורה באזור ירושלים הוסבו לולי תרנגולות לשימושים מסחריים כנגריה, מפעל לפיצוחים ועסק לשיווק פירות וירקות, זאת ללא היתר ורישוי עפ"י החוק, ובגין כך הוגשו נגד החקלאים והשוכרים כתבי אישום פליליים. בית משפט השלום הסיק כי הנאשמים הינם "עבריינים בעל כורחם" מאחר והמושב נאלץ לחסל את ענף הלול ופעל לקבלת היתרים לשימוש לא חקלאי במבני הלולים אלא שההיתרים לא ניתנו למושב. לכן הסיק בית משפט השלום כי קמה לנאשמים "הגנה מן הצדק" מפני האישומים הנדונים שכן, המדינה מנעה מהם מקור הכנסה מהמבנים. ואנו משתוממים: צדק לאחד הינו אי צדק לאחר, ובית משפט השלום לא שם לנגד עיניו את העוול המשווע שנגרם לשומר החוק שבונה או רוכש ומחזיק מבנה חוקי, מותר ומורשה, ושטחיו עומדים ריקם ללא שוכר משום אותם פורעי חוק.

בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה (בערעור). בהרכב של שלושה שופטים פסק כי החלת ההגנה מן הצדק במקרה שכזה פוגעת באינטרס הציבורי למיגור עבירות התכנון והבניה ועלולה להביא לאי סדרים תכנוניים. עבירות התכנון והבניה חותרות תחת המרקם התכנוני הנאות, יש בהן כדי עשיית דין עצמי ובכך פוגעות הן בהשלטת החוק. "זו היתה למכת מדינה של ממש ויש להלחם בנגע פסול זה, שהיה לחזון נפרץ והמהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק לעין השמש... חמורה השלכת התופעה שבעתיים בתחום עבירות התכנון והבנייה במגזר החקלאי, שבו קיימת, לדאבון הלב, התחושה כי איש הישר בעיניו יעשה". כך בית המשפט גם מי ששוכר את המבנים האלו לא יצא נקי משבטו של בית המשט המחוזי. אלו אינם בעלי נחלות במושב, אלא אנשי עסקים ששכרו את הלולים בשימושים המסחריים ומעולם לא פנו לרשויות התכנון והרישוי. אין מדובר "בעבריינים בעל כורחם" אלא בעבריינים מבחירה. ערעור המדינה התקבל, כתבי האישום הוחזרו לדיון בבית משפט השלום. אנו סבורים כי זהו הזמן לנקוט בהליכים משפטיים במישור האזרחי למיגור התופעה המופקרת השערורייתית והבלתי צודקת של שימוש מסחרי ללא היתר במבנה ו/או בקרקע חקלאיים.

(ע"פ 9847/05 מדינת ישראל נגד אורה מושב עובדים להתיישבות)