נזקי היתר בניה פסול

היתר הבנייה שהוצא לגבי המקרקעין חרג מהתכסית שהותוותה בנספח הבינוי באופן שתכסית הקרקע המובנה גדלה לעומת התכסית המשורטטת בתכנית הבינוי והצטמצם המרחק בין הבניינים המתוכננים במקרקעין לבניינים הסמוכים.

דיירי הבניינים הסמוכים הגישו התנגדויותיהם ועבודות הבניה הופסקו על ידי מהנדס העיר אשר דרש כי העניין יובא בפני הועדה המחוזית.

חברת הבנייה ניסתה להתגבר על הבעיה והגישה במקביל תכנית שינויים להיתר הבניה ובה נכללו הקלות. הועדה המקומית אשרה את ההקלות אלא שעררים שהוגשו ע"י מתנגדים שהתנגדותם נדחתה התקבלו על ידי הועדה המחוזית.

חברת הבנייה נאלצה לשוב ולהגיש בקשה חדשה להיתר בנייה, הפעם לפי התכסית ומספר הקומות הקבוע בתכנית, היתר בנייה הוצא כ- 15 חודשים לאחר הוצאת היתר הבנייה הראשון הפסול.

תביעת החברה הקבלנית התקבלה. נפסק כי בהוצאת היתר בנייה הנוגד תכנית תקפה הפרה הועדה את החובה החלה עליה מכוח סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה ולפיכך, הועדה המקומית נושאת באחריות מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה.

בנוסף, הועדה המקומית אחראית לנזקי החברה הקבלנית מכוח עוולת הרשלנות. על ועדה מקומית לתכנון ולבנייה מוטלת חובת זהירות להקפיד ולוודא, שכל המידע הנמסר לאזרח בנושאי אחריותה יהיה אמיתי ומהימן ויעלה בקנה אחד עם הדין התכנוני החל.

בענייננו, הועדה המקומית הציגה מצג לפיו אין מקפידים על התכסית שבנספח הבינוי, אלא על התאמת מספר הבניינים, הקומות ויחידות הדיור בלבד. עקב כך הוצא לתובעת היתר בנייה החורג מהתכנית, שהבונה מכוחו בונה ללא היתר כדין. בכך הפרה הועדה המקומית את חובתה להוציא רק היתרי בנייה שעולים בקנה אחד עם דיני התכנון ובנייה ועם התכנית החלה ובכך הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה בביצוע תפקידיה על פי דין.

בית המשפט קבל את התביעה ופסק לטובתה של חברת הבנייה כספים בגין עלויות הבנייה, ההריסה והתכנון מחדש, עלויות בהגשת שתי בקשות נוספות להיתר והוצאות ההתנגדויות כאשר מסכומים אלו נוכה הרווח שצמח לתובעת בגין היתר הבנייה החדש שכלל בחובו ארבע דירות נוספות.

(ת.א. (ת"א) 3075/98)