סיווג קבלני - מאבק על רמת הרישום
מאת: עו"ד נתן לרר
מובאים להלן עיקרי פסיקת בית המשפט העליון (כב' השופטת ד. ברק-ארז) בתיק נדיר המגיע לערכאת העל בנושא זה.
טרם שאכנס לעיקרם של הדברים, אביא בהזדמנות זו ציטוט מפסיקת בית המשפט העליון לעניין הרקע לחוק רישום קבלנים:
"חוק רישום קבלנים מסדיר את תחום עבודות ההנדסה הבנאיות בישראל על מנת להבטיח שהעבודות בתחום זה יימסרו לידי קבלנים ראויים הכשירים לבצע אותן. בעיקרו של דבר, חוק זה קובע חובת רישום בפנקס הקבלנים כתנאי לביצוע עבודות הנדסה בנאיות בהיקפים שנקבעו בו, וזאת תוך הבחנה בין עבודות בהיקפים ובדרגות מורכבות שונות, הכול בהתאם לתנאים ולאמות המידה שנקבעו בתקנות. כמו כן, הוא מסמיך את רשם הקבלנים, לסווג קבלנים בהתאם לכשירותם (סעיף 7(א)(3) לחוק), לאחר שנועץ בוועדה מקצועית (הוועדה המייעצת), המורכבת מנציגיהם של מוסדות מדעיים שיש להם נגיעה לענפי הבניה (סעיף 7(ב) לחוק). מכוחו של החוק, הוצאו תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), התשמ"ח-1988 (תקנות הסיווג)".
אני מוצא לנכון לפרט להלן את הדרך בה עברה החברה בעניינה זה בהליכים בערכאות השונות, כמפורט בפסק הדין, שכן, קבלנים נוספים צעדו ומן הסתם עוד יצעדו בדרך זו, ועליהם להישמר !!
המבקשת, חברה קבלנית אשר נרשמה בפנקס הקבלנים בשנת 1994. בשנת 1998 סווגה החברה כקבלן רשום בענף הבניה (סמל 100) בסיווג ג/4.
בחודש נובמבר 2007 קיבלה החברה מכתבי התראה בגין אי תשלום אגרת רישיון קבלן עבור השנים 2002 ו-2007. החברה פנתה בתגובה לרשם הקבלנים והודיעה לו כי האגרות שולמו זה מכבר (הגם שבאיחור). למכתבה צירפה החברה קבלות בדבר תשלום האגרות. פנייתה זו של החברה לא נענתה על-ידי הרשם, ובחודש דצמבר 2007 בוטל רישומה בפנקס הקבלנים בשל אי-תשלום אגרות.
בראשית שנת 2008 שבה החברה ופנתה לרשם בטענה שהאגרות שולמו על-ידה וכי לא היה מקום לבטל את רישומה בפנקס הקבלנים. לאחר חליפת מכתבים בינה לבין הרשם הוחלט לחדש את הרישום של החברה בפנקס הקבלנים, אך זאת ברמת סיווג ג/1 בלבד, כפי שמקובל ביחס לקבלן שנרשם לראשונה בפנקס, לפי תקנה 2 לתקנות הסיווג. החלטה זו הוסברה במכתבו של הרשם לחברה מיום 19.5.2008 כדלקמן:
"פנייתכם בנושא שבנדון הובאה לדיון בפני ועדת חריגים של רשם הקבלנים, הוועדה החליטה לחדש את רישומכם בפנקס הקבלנים בסוג ג/1. באשר לסוג ג/4 בו הייתם רשומים – ממידע שהגיע לרשם הקבלנים עולה כי החברה אינה פעילה ולכן חידוש הרישום יהיה בסוג 1 כאמור לעיל. אם תמציאו לרשם הקבלנים אישור הנוגע לפעילות החברה בשנים האחרונות (צוות הנדסי, ציוד וכיו"ב) יובא הנושא לדיון בפני הוועדה המייעצת לרשם הקבלנים לבדיקת התאמתכם לסיווג ג/4".
החברה הגישה ערר על החלטת הרשם לחדש את הרישום בסיווג ג/1 בלבד, אך זה נדחה על-ידי ועדת הערר. בפתח החלטתה, הביעה ועדת הערר תמיהה על השיהוי בהגשת הערר, שנים מספר לאחר שהתקבלה החלטת הרשם לחדש את הרישום בפנקס הקבלנים בסיווג הנמוך. עם זאת, החלטתה של ועדת הערר לא התבססה על טעם זה, אלא על טעמים לגופו של עניין. ועדת הערר עמדה על כך שלא נפל פגם בהחלטת הרשם, ובמיוחד בשים לב לכך שלחברה ניתנה ההזדמנות להראות שהיא זכאית לסיווג גבוה יותר באמצעות הגשת מסמכים רלוונטיים – הזדמנות שאותה החברה לא ניצלה. לכן, לא נפל פגם בשינוי הסיווג של החברה בנסיבות העניין.
על החלטה זו של ועדת הערר הגישה החברה ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע שלא היה מקום לבטל את רישומה של החברה מפנקס הקבלנים בשל אי תשלום אגרות, בשים לב לכך שהאגרות כבר שולמו במועד ההחלטה על ביטול הרישום. עם זאת, בית המשפט המחוזי הוסיף כי על הערר היה להמחק על הסף, ובכלל זה לשאלת מחיקתה של החברה מפנקס הקבלנים, בשל האיחור הניכר בהגשת הערר שהוגש מספר שנים לאחר החלטתו של הרשם בעניין חידוש הרישום בפנקס ושינוי הסיווג, זמן רב לאחר המועד שנקצב לכך. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי מכל מקום, לרשם הייתה נתונה הסמכות לשנות את סיווגה של החברה (מ-ג/4 ל-ג/1), וכי לא נפל פגם באופן שבו הופעלה סמכות זו.
עוד יצוין כי במסגרת ההליך שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי הסכימו הצדדים, בהמלצת בית המשפט, כי המבקשת תציג בפני הרשם מסמכים שטרם הגישה, התומכים לטענתה בכך שהיא ביצעה פרויקטים בהיקף אשר מצדיק את העלאת סיווגה בחזרה לרמה ג/4. אולם, גם לאחר הגשת המסמכים סבר הרשם – לאחר שנועץ בוועדה המייעצת – כי אין בנתונים שהוצגו על-ידי החברה כדי להצדיק את שינוי הסיווג שלה מ-ג/1.
בית המשפט העליון דחה את בקשת החברה לרשות לערער מנימוקים של ערעור "בגלגול שלישי" אליהם לא אכנס.
יחד עם זאת ראה בית המשפט מקום לדון בטענתה של החברה לפיה אין הרשם מוסמך להוריד את סיווגו של קבלן ביותר מאשר דרגה אחת. החברה מסתמכת בעניין זה על תקנה 10א(ג) לתקנות הסיווג המורה כי במסגרת "בדיקת מעקב לענף" נבדק שלא הצליח להוכיח היקפי עבודה כמפורט בתקנה 10א(ב) "יורד סיווגו בדרגה אחת".
לא כך הוא:
תקנה 10א(ג) לתקנות הסיווג עומדת לצדה של תקנה 10(א) המקנה לרשם סמכות כללית כדלקמן:
"מצא הרשם כי לא מתקיימים עוד בקבלן התנאים שעל פיהם סווג לפי תקנות אלה, רשאי הרשם לשנות את סיווגו".
לכן, סמכות זו המוקנית לרשם בתקנה 10(א) עומדת לעצמה, לצדה של הסמכות המוסדרת בתקנה 10א(ג) לתקנות הסיווג, לא רק על-פי נוסחן של התקנות אלא גם בשים לב לתכלית העומדת ביסוד החקיקה – הבטחת איכותן ובטיחותן של עבודות הנדסה בנאיות.
בית המשפט הדגיש כי לחברה הזכות לבקש בעתיד כי דרגת הסיווג שלה תועלה ככל שהדין יאפשר זאת.
בר"ם 8053/14