שאלת כשרות פגם בערבות בנקאית במכרז

הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולאחר מכן הוגש ערעור לבית המשפט העליון לפסילת ההצעה הזוכה עקב הפגמים הנטענים הבאים:

אי ציון שמה של אחת מהחברות המציעות בכתב הערבות הבנקאית, הבדל בין שם החברה בהצעה ובין שמה בכתב הערבות, אי ציון מס' ח.פ של החברה בטופס ההצעה, אי מילוי תאריך ההצעה וכתובת החברה.

בית המשפט המנהלי דחה את העתירה בקובעו כי בכתב הערבות לא נפל פגם מהותי המהווה עילה לפסילת ההצעה. על פי תנאי המכרז שתי החברות השותפות להצעה ערבות זו לחיוביה של זו ואין משנה ששם אחת מהן לא נכלל בכתב הערבות. לגבי שאר הפגמים הנטענים קבע בית המשפט שהם טכניים במהותם ותו לא.

בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) קבע כי כשאין כל דרישה במסגרת תנאי המכרז כי הערבות הבנקאית תירשם על שמם של כל אחד ואחד מיחידי ההצעה המשותפת, הרי שלא נופל כל פגם במובן זה בהצעה הזוכה. בדומה, אין כל פגם באי ציון מספר הח.פ. של החברה בכתב הערבות, שכן אין כל דרישה לכך וכל שנדרש בטופס הערבות הוא ציון שמו של המציע.

בית המשפט קבע כי מדובר בפגמים טכניים ושוליים שאינם מעידים על חוסר תום לבן של החברות המציעות או מעניקות להן יתרון כלשהו על יריבותיהן במכרז וכי לא מדובר בפגמים מהותיים היורדים לשורש העניין ומצדיקים ביטול הזכייה במכרז.

כב' השופט רובינשטיין מציע כי הממונים על נושאי המכרזים במשרד המשפטים והאוצר, יכוננו "ערכת בדיקה" סטנדרטית למכרזים, היכולה להיות ממוחשבת, שבה תיבדק אל אתר הפורמליות של המכרז לכל פרטיה ודקדוקיה כך שייחסכו עגמת נפש והתדיינויות, ולעיתים גם ייחשפו "תרגילים" (כלשון השופט).

(עעמ 5022/66)