שילוב הבדואים בחברה הישראלית מתחיל באקדמיה

כ-230 אלף בדואים חיים בנגב. בכל שנה, מבין 5,500 מסיימי בית ספר תיכון, פחות מ-10% פונים ללימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה. עד לאחרונה, פנו רובם ללמוד בשטחי הרשות הפלסטינית, על כל המשתמע מכך בעת לימודיהם, ובמיוחד לאחר מכן.

הסטודנטים מהחברה הבדואית בנגב סובלים מקשיים ייחודיים, הפוגעים בסיכויי ההצלחה שלהם בלימודים לתואר אקדמי. בין השאר, הם נאלצים להתמודד עם קשיי שפה ופערים גדולים בעברית ובאנגלית, מוכנות אקדמית לקויה כתוצר מרמת לימודים לא גבוהה במרבית בתי הספר התיכונים, בעיות כלכליות המקשות עליהם ללמוד ברציפות תוך עמידה בתשלום שכר הלימוד והוצאות המחיה, חוסר בשלות הבא לידי ביטוי בכך שרובם מגיעים ללימודים בגיל צעיר יחסית מיד עם סיום התיכון, ומגלים קושי להסתגל לחיים האקדמיים ולמסגרת מחייבת מבחינת תכנון זמן ועמידה בלחצים, וחוסר איזון מגדרי (כ–70% מתלמידי ההשכלה הגבוהה הם נשים). כתוצאה מכך, נוצרים חיכוכים על רקע מגדרי והבוגרות מתקשות למצוא בקהילה הבנה ותמיכה לתפישות העולם שרכשו באקדמיה.

בתמונות: השרים אורי אריאל ונפלתי בנט עם יו"ר המכללה האקדמית ספיר, גלעד שר, בדיון על הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה הבדואית בנגב

לכתבה המלאה מאת גלעד שר ואיציק זיוון כפי שהתפרסמה ב- TheMarker - לחצו כאן