תנאי סף ברישום קבלן בסווג בלתי מוגבל

תנאי סף הדורש רישום בפנקס הקבלנים בסוג 5, למלוא היקף העבודות במכרז בלא פיצול לאתרים יחידים (בניית לתחזוקת רמזורים) הוא אינו בלתי סביר ואינו פסול, להבדיל- מעבודות לבניית מבנה או מבנים.

החברה העירונית של עירית חיפה פרסמה מכרז לקבלת הצעות לביצוע עבודות התקנה החזקה ושירות למתקני רמזורים בעיר.

תנאי סף שנקבע: "רשאי להשתתף במכרז רק מי שהינו קבלן הרשום בפנקס הקבלנים בקבוצה א' 280 סוג 5. סוג 5 שנדרש בתנאי הסף הינו לביצוע העבודות בהיקף כספי בלתי מוגבל.

הקבלן פנה בעתירה מינהלית רשום בסוג 3, דהיינו – קבלן לביצוע עבודות בהיקף כספי עד 5,310,000 ש"ח ולטענתו לכן הינו כשיר להציע הצעה לביצוע העבודות נשוא המכרז, לפיכך, הדרישה לסוג 5 הינה דרישה פסולה ואין לה כל הצדקה עניינית.

מוקד המחלוקת בין הצדדים נוגע לדרך רישום ההיקף הכספי של העבודות נשוא המכרז. החב' הכלכלית טוענת כי האומדן שנקבע לביצוע כל העבודות הינו כ- 30 מיליון ₪. הקבלן טוען לעומת זאת כי את ההיקף הכספי של העבודות לצורך כשירות המציע יש לבחון בכל צומת מרומזרת כאתר עבודה בפני עצמו, הואיל ואין הכרח כי יהיה קשר פיסי בין הצמתים ויש לראות כל צומת כאתר עצמאי.

בית המשפט פסק כי תנאי הסף אכן פוגעים בתחרות, בעקרון השיוויון ועשויים להשפיע על השגת התוצאה המיטבית להתקשרות אך למרות זאת מקובל להכיר בכוחו של מפרסם המכרז לקבוע תנאי סף להשתתפות, המביאים לפסילת הצעתם של המשתתפים שאינם עומדים בתנאים שנקבעו.

יחד עם זאת פסק בית המשפט כי ההכרה באפשרות של קביעת תנאי סף להשתתפות במכרז אינה מאפשרת לעורך המכרז לקבוע תנאים להשתתפות כאוות נפשו. בקביעת תנאי הסף עליו לקבוע אם התנאי משרת את תכליות דיני המכרז ככללן והאם התכלית לגיטימית להצבת תנאים מקדמיים.

קביעת תנאי סף בדבר רישום ברשם הקבלנים מתחייבת גם מתקנות חובת המכרזים המתנות בתקנה 6 (א) (1) את השתתפות במכרז ב"רישום בכל מירשם המתנהל על פי דין הצריך לענין נושא ההתקשרות וכן קיומם של הרישיונות הנדרשים על פי דין". לאור חוק רישום הקבלנים, אפילו אם החברה העירונית לא היתה קובעת את הרישום כתנאי סף, היה על הקבלן הזוכה לעמוד בתנאי הסיווג, לכן, הקביעה בדבר רישום מתאים ברשם הקבלנים הינה תנאי סף העומד במבחני הענייניות, הסבירות והמידתיות.

בית המשפט פירש את עבודות הרמזורים כולם כאתר עבודה אחד ודחה את טענת הקבלן שכל אתר רמזור עומד בפני עצמו.

חשובה ביותר הבחנת בית המשפט את פרוייקט הרמזורים מפרוייקטים של בניה וכלשונו: "לא הרי עבודה לבניית מבנה או מבנים שונים, כהרי עבודת תשתית או עבודה להתקנת רמזורים". בהבחנה זו ניתן לעשות שימוש כתקדים וכאסמכתא במקרה שקבלן יתמודד במכרז שעיקרו מבנים, אולי אף גשרים, יטען כי יש לראות כל יחידה בפרוייקט כאתר בניה נפרד ובהתאם לכך לקבוע את הסיווג הקבלני המתאים לאתר זה. בכך יונגשו מכרזי בניה לציבור רחב יותר של קבלנים.

(עתמ (חי) 30954-07-10)